השפעת חשיפה לשמש על בריאות העובד

השפעת חשיפה לשמש על בריאות העובד:


חשיפה ממושכת לקרינת השמש גורמת לפגיעה בעיניים ולהזדקנות מוקדמת של העור.  אך הסיכון הבריאותי החמור ביותר הוא התפתחות של סרטן העור. סרטן העור היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. הגורם הישיר והראשוני לסרטן העור הוא חשיפה לשמש - לקרינה האולטרה סגולה. חלק מהאוכלוסייה נמצאת בסיכון גבוה יותר להיפגע מחשיפה לשמש. אנשים בעלי עור ועיניים בהירות, בעלי נמשים, אנשים שעורם נצרב בשמש בקלות, אנשים עם מספר רב של שומות על גופם, אנשים שלוקחים תרופות המגבירות את רגישות העור לשמש. אך גם בעלי עור כהה שעורם לא "נצרב" בשמש הם אוכלוסייה בסיכון וגם הם חייבים לנקוט אמצעים למניעת חשיפה.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בכל שנה  מאובחנים כ- 900 בני אדם כחולים במלנומה, סרטן העור הממאיר. למעלה מ- 10,000 בני אדם מאובחנים בכל שנה כחולים בסרטן העור שאינו מלנומה. מספר המלנומות המתגלות בכל שנה נמוך יחסית למספר גידולי העור האחרים הקשורים לשמש, אך יותר אנשים נפטרים מגידול המלנומה מאשר עקב גידולי עור אחרים. קיימים מקצועות רבים שבמהלך העבודה חשופים העובדים לקרינת השמש, והסיכון שלהם לחלות בסרטן העור גדול ביחס למי שאיננו חשוף לשמש באופן תדיר בעבודתו. עובדי בניין, עובדים במגזר החקלאי, עובדים בגננות, מצילים, דייגים, עובדים בנמל, עובדי תשתיות, שוטרים ,פקחים ועובדי עירייה, ואפילו ידועים מקרים של נהגי מוניות ומשאיות, שיד שמאל שלהם נחשפת לקרינת שמש במשך שעות רבות וחלו בסרטן העור. מידת החשיפה והסיכון של עובדים אלה תלויה בעוצמת הקרינה, משך החשיפה ומידת ההגנה על העור.


קרינה אולטרה סגולה UV

השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים, מהגלים הארוכים ביותר ועד לגלים הקצרים ביותר. בנוסף לקרינה בתחום האור הנראה מגיעה מהשמש גם קרינה אינפרה אדומה ((IR - חום)  וקרינה אולטרה סגולה  UV)).  הקרינה באורכי הגל של האור הנראה מגרה את הקולטנים בעין ומאפשרת ראייה, והיא איננה גורמת לנזק כל שהוא. הקרינה האינפרה אדומה גורמת לחימום הרקמה, ובדרך כלל איננה מזיקה. הקרינה האולטרה סגולה לעומת זאת גורמת בחלקה לפגיעה בריאותית.

תחום אורכי הגל של הקרינה האולטרה סגולה נע בין 100 ננומטר (nm) ל- 400nm והיא מתחלקת לשלושה סוגים עפ"י אורך הגל:

 קרינה אולטרה סגולה UVA
 אורך גל הגדול ביותר  nm315-400 קרינה זו חודרת דרך האטמוספירה וגם דרך זכוכית (חלונות לדוגמה).  הקרניים חודרות לעור עמוק יותר מקרני ה-UVB. קרינת UVA גורמת לקמטים ולהזדקנות מוקדמת של העור. קרינה זו גם עלולה לגרום ישירות לסוגים שונים של סרטן עור, כולל מלנומה.
.
קרינה אולטרה סגולה  UVB
אורך גל בינוני nm280-315 קרניים אלה הן הגורם העיקרי לסרטן עור מסוג תאי בסיס, תאי קשקש, ומלנומה (סרטן העור הממאיר ביותר) וגורמות גם לכוויות עור. חלק מקרינה זו נעצר ע"י שכבת האוזון.  הקרינה איננה חודרת דרך זכוכית החלון.

קרינה אולטרה סגולה  UVC
אורך הגל הקצר ביותר  nm100-280 קרניים אלה אינן מגיעות לכדור הארץ. הן נעצרות ע"י שכבת האוזון ומתפזרות באטמוספירה ולכן, ככל הנראה, אין להן השפעה ביולוגית על בני האדם.
 
נזקי השמש

החשיפה לשמש גורמת לנזקים מידיים ולנזקים בריאותיים מצטברים שהשפעתם המזיקה מתבררת רק לאחר שנים.

ההשפעה קצרת הטווח של קרינת השמש היא שיזוף /כוויות שמש. כאשר קרני השמש פוגעות בעור הוא מייצר מלנין, הגורם למראה השזוף. שיזוף הוא סימן פגיעה בתאי העור, כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת או מחשיפה מודעת אך מתעלמת מהסכנה של קרינת השמש. פגיעה זו עלולה לגרום לאחר שנים התפתחות גידולים שפירים וסרטניים. כוויות שמש, במיוחד בתקופת הילדות, מגבירות את הסיכון להתפתחות מלנומה ממאירה שנים לאחר החשיפה. חשוב להבהיר: אין שיזוף בריא
 
סרטן העור

הנזק הבריאותי החמור ביותר שגורמת קרינת השמש הוא התפתחות של סרטן העור. קיימים מספר סוגים של המחלה. בשכבת העור העליונה קיימים שלושה סוגים שונים של תאים: תאי הבסיס (basal cells), תאי הקשקש (squamous cells) ומלנוציטים (melanocytes). הסוגים השונים של סרטן העור קרויים על שם התאים בהם מתפתח בסרטן.

סרטן תאי הבסיס -  (basal cell carcinoma) – הסוג השכיח ביותר, מתפתח לאט

סרטן תאי הקשקש – ( squamous cell carcinoma) – שכיח פחות, מתפתח מהר יותר ועלול להתפשט לרקמות סמוכות

מלנומה – סרטן העור הכי פחות שכיח אך המסוכן ביותר. מרבית מקרי המוות מסרטן העור נגרמים מסרטן מסוג מלנומה

נתונים מאוסטרליה מצביעים על כך שקרינת השמש היא הגורם להתפתחות של סרטן העור ב-  99% ממקרי סרטן עור שאיננו מלנומה וב- 95% ממקרי סרטן המלנומה.
 כמו כן קיים קשר ביין חשיפה ממושכת לשמש להתפתחות של קטרקט ומכאן פגיעה בעיניים 
 ולהזדקנות מוקדמת של העור כגון הופעת קמטים וכתמים על העור.

מניעת חשיפה לקרינת השמש

ציפוי חלונות לעסק מוביל להקטנת החשיפה לשמש במקומות העבודה. צימצום החשיפה לשמש מוטלת על המעסיק והעובד כאחד. המעסיק חייב לספק את האמצעים המתאימים להגנה מפני הקרינה, כולל הדרכה בנושא, והעובד מחויב להשתמש באותם אמצעים. במרבית המקרים הפחתת החשיפה לשמש איננה דורשת השקעת משאבים גדולה אלא נקיטת מספר פעולות פשוטות. 

 

צמצום ומזעור החשיפה לשמש להגנה על בריאות העובד

הצללת חלונות בעסק על ידי התקנת ציפוי חלונות לדחיית חום יוצר הגנה מפני קרני UV ע"י דחייתן בכ-99%!!

על ידי התקנת ציפוי חלונות במשרד לדחיית חום, אנו למעשה יוצרים דחיית קרני UV ובכך מגנים על עובדי המשרד מהחשיפה המזיקה של השמש על כח העבודה היקר שלנו בעסק לרוב במשרדים אנו לרוב מתקינים ציפוי חלונות עם אפקט מראה חיצוני לדחיית קרני השמש החוצה או מדבקה נגד שמש, ציפוי זה מוכר לרובינו כ"מדבקת המראה" או "ציפוי אנטיסאן" , לציפוי ייתרונות רבים שאחד הייתרונות הבולטים שלו הוא בחסימת 99% מקרני הUV ודחיית חום בכ77% בהתקנה פנימית.


הקמת סככות צל באזורי עבודה החשופים לשמש עשויה להיות פתרון אפקטיבי. עבודה בצל מורידה את החשיפה לשמש ב- 50% ואף יותר. חשוב שההצללה תעשה מחומרים נכונים שמקדם ההגנה שלהם הוא לפחות (UPF   20  ultraviolet protection factor) ושהתכנון יחסית לזווית הקרינה של השמש ייתן הצללה מרבית בכל שעות הפעילות. במקרים בהם לא ניתן ליצור הצללה בכל אזור העבודה יש לוודא קיום הצללה לפחות של אזור המנוחה.

חשוב לציין: העובד בצל מוגן רק חלקית, עדיין תיתכן חשיפה לקרינה לא ישירה של השמש, המגיעה ממישטחים מחזירי קרינה.

גם בימים מעוננים קיימת חשיפה לשמש. ביום מעונן עם עננים קלים בשמים עוברים את האטמוספירה. 80% מקרינת השמש המזיקה. כאשר היום מעונן ונושבת רוח ולכן לא חם לנו, קרינת השמש עדיין מזיקה. יש להבדיל בין קרינה אולטרה סגולה שאיננה מחממת אך מזיקה לעור וקרינה אינפרה אדומה אשר גורמת לחימום הגוף והיא איננה מזיקה.
 
משטחים מחזירי קרינה

בנוסף לחשיפה ישירה לקרני השמש קיימת גם חשיפה לקרינה לא ישירה הנובעת מהחזר ממשטחים. להצללה ע"י ציפוי חלונות בעסק ייתרון בולט גם כאן היות וע"י פעולה פשוטה כמו התקנת  ציפוי לדחיית חום אנו יכולים למנוע סנוור עד לרמה של 94% למשל ע"י התקנת ציפוי כהה.


מה אומרים החוקים והתקנות 

חובתו של המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה ובריאה. במקום עבודה בו קיימת חשיפה של העובד לגורם מזיק חלה על המעסיק חובה לנקוט בכל האמצעים להפחתת הסיכון. הקטנת החשיפה לשמש במקומות העבודה מוטלת על המעסיק בראש ובראשונה אך קיימת אחריות גם על העובד. המעסיק חייב לספק את האמצעים המתאימים כולל הדרכה והעובד חייב להשתמש באותם אמצעים ולשמור על תקינותם.

בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) , התשנ"ז – 1997, קיימת התייחסות לעבודה בשמש (בתקנה 10: ובתוספת לתקנות)


מאמר זה עבר עריכה ע"י רפלקטיב ציפויים.

מקור המאמר מתוך המוסד לבטיחות ולגיהות בעבודה 

מאת: רינה קנוביץ , גיהותית וסגנית מנהל מחלקת גיהות במוסד לבטיחות ולגיהות, .2015

https://www.osh.org.il/heb/articles/article,392/
 

*לקבלת מידע על הצללת חלונות לעסק ויצירת הגנה של כ99% מהקרינה האולטרה סגולה ניתן ליצור קשר עם רפלקטיב ציפויים.